עכשיו שמשי מחר מעונן? שבתון של תשעה חודשים ברחבי העולם קיץ אוסטרי סתיו יפני   וחורף ברזילאי רותם זוגתי יזמה ואני זרמתי  כמה נתרגש? כמה נתאכזב? האם נחזור  אחרים?  האם זוגיותינו  תתגוון? כמה נתעשר  מהחוויה?  הלוואי שאחזור יותר אומן ופחות מדען נראה עולם האם  נתפתה להישאר אזרחי העולם? אפשר לחיות  בלי מלחמות? בשלווה  תמידית?  כמו אנשים ביפן? או באוסטריה? או בברזיל? זה הזמן  לחוות את העולם לא לפחד שהגוף ימשיך לבגוד בי אולי ההפך?

היא שכחה שקבענו להיפגש בחוויה שלי אינני נוכח בנפשה הילד בן ה-5 שבי נעלב  בתור מבוגר להיעלב זאת חולשה ולכן העלבון  כנראה הופך לזעם האם להתעמת איתה? אבל אז יהיה  מאוד לא נעים אבל צריך  לשחרר את הזעם הכלוא… אז מפנים אותו  פנימה ואז זה קורה שוב איתה ואיתו ואיתם ואז פרקינסון? ואם  אפסיק לדלג על העלבון ולטשטש את הזעם אולי  תואט התקדמות המחלה? שווה להתאמץ ולקוות