האם תסכימו לעזור לקדם את המחקר שלנו?

שלום חברים

בלוג #9 שלי. הבלוג הזה יהיה כולו בלשון נקבה כדי להקל על הכתיבה שלי

את הבלוג הקודם כתבתי לפני שבוע ואת זה שלפניו לפני שנה. לפעמים החשק לכתוב מגיע בתדירות גבוהה יותר

לפני מספר ימים הקשבתי להרצאה של הנוירולוג דר׳ יונתן ריינר מבילינסון שסיפר שדופמין חשוב לפעילות גופנית ויצירתיות. אם כך חשבתי שאולי המסלול ההפוך גם עובד - שפעילות גופנית ויצירתיות חשובים ליצירת/הצטברות דופמין. כולנו יודעים שפעילות גופנית חשובה להתמודדות עם פרקינסון וזאת אולי הסיבה שחלקינו רועדים – אולי מנגנון פנימי של פיצוי, שנועד ליצור דופמין

מה עם יצירתיות? האם חלקינו חווים עליה ביצירתיות שלנו? בשנים האחרונות אני חווה צורך הולך וגדל לרקוד, לצייר ולכתוב ואני נענה לצורך הזה. האם גם זה מנגנון של פיצוי שנועד ליצור דופמין? אם כן, ואני מאמין שכן, פעילות יצירתית חשובה כנראה לא פחות מפעילות גופנית

שאלתן את עצמכן מה גרם לכן או לבני זוגכם לחלות בפרקינסון? אני מאמין שזה שילוב של רגישות יתר ושל שמירה בבטן של כעסים/תסכולים/לחצים ומתחים. אם האופי/ההתנהלות של חלקינו היא אכן כזאת, אז למה המחלה מתפרצת בדרך כלל בגילאים מבוגרים ולא בגילאים צעירים? אני מאמין שאצלי המחלה התפרצה בגלל אירוע טראומטי במיוחד בעבודה שנמשך במשך שנה בגיל 50. והמחלה התפרצה שלוש שנים לאחר האירוע הזה

אם האירוע הזה חשוד אצלי כ״מפעיל״ המחלה, האם חשוב שאלמד אותו? לפני מספר חודשים שוחחתי עם ההמטולוגית דר׳ מיכל הרן מקפלן, ולדעתה מחלה ממשיכה להתקדם רק אם הגורם להתפרצותה ממשיך לגרות אותנו. אני מאמין שמיכל צודקת ולכן כחודשים האחרונים אני לומד מקרוב, יחד עם הפסיכולוג שלי, את פרטי האירוע. גם אם הלימוד הזה לא יביא להאטה בהתקדמות המחלה, הוא יאפשר התבוננות פנימית שאולי בעתיד תאפשר לי שינוי בהתנהלות האוטומטית של שמירה בבטן

חזרה למדע

בשבוע שעבר סיפרתי לכן על פריצת דרך שהייתה לנו בתחום הפרקינסון - אחרי שבע שנים של מחקר בכיוון לא שיגרתי. בניתי קבוצת מחקר שמורכבת משלושה דוקטורים מנוסים ומוכשרים שמצאנו שחלבון האלפא-סינוקלאין, שנחשב חלבון ״רע״ בעיניי רוב המדענים והרופאים, הוא חלבון ״טוב״ בבסיסו. תפקידו לזרז ייצור אנרגיה בתאים, תפקיד חשוב במיוחד בתאים שמייצרים דופמין, שצורכים רמות גבוהות של אנרגיה. על סמך התוצאות שלנו אנחנו מניחים שבמצבי קיצון אנרגטיים, אלפא-סינוקלאין מפסיק לתפקד והתאים נכנסים למשבר אנרגטי שמוביל לפרקינסון

מה השלב הבא בעבודה? לפתח תרופה שתחקה את הפעילות החיובית של אלפא-סינוקלאין

כמה זמן ייקח לפתח תרופה? שנים

האם יש לכם מספיק מימון להמשך הפרויקט? גייסתי חצי מהמימון הדרוש ממכון ויצמן

למה אין לכם מספיק מימון? כי אנחנו חדשים בתחום הפרקינסון ומובילים כיוון לא שגרתי

איך תשיג את המימון המשלים? אשמח אם תסכימו לעזור לי. אני רוצה לגייס 300,000 דולר

אשמח לקבל משובים בפרטי 050-5109770

תודה על ההקשבה והעזרה