פריצת דרך מדעית בפרקינסון?

 שלום חברים יקרים

בלוג #8 שלי

את הבלוג הקודם כתבתי לפני כשנה

לא קל לי. המחלה שלי מתקדמת ואיבדתי עניין בפתרונות הקודמים. אולי המחלה שלי מבקשת גיוונים בתמורה להאטה בהתקדמותה

כולם אומרים לי ״תתחיל לקחת דופמין; תקל על עצמך, גם ככה המחלה קשה״. ואולי כולם צודקים. אבל עדיין לא השתכנעתי. אולי העקשנות שלי נובעת מכך שאני לא מוכן לקבל שאני חולה

אז החלטתי להתחיל ליטול דופמין/סינמנט אבל במינון מאוד נמוך כדי להרגיל את הגוף - שמינית כדור פעמיים ביום. האם זה עוזר? אני חושב שכן. בכל מקרה אני שמח שפרצתי את הגבול הפסיכולוגי של נטילת הסינמט. אולי זה אומר שאני משלים יותר עם היותי חולה

הזכרתי גיוון - אז הגיוון הוא חדר כושר. בנו חדר כושר חדש במכון ויצמן והאווירה שם נעימה מאוד. עד היום לא סבלתי חדרי כושר אבל הפעם זה שונה. זוגתי הייתה הזרז ואנחנו משתדלים להתאמן - יחד - פעמיים בשבוע

אני כמובן ממשיך לרקוד עם הכוראוגרפית מאי זרחי וחוקרים יחד את הקשר בין מדע לתנועה ומוצאים קשרים מעניינים. גם הגשנו הצעת מחקר על עבודתנו המשותפת וקיבלנו מימון לשנה ממכון ויצמן. הנחת העבודה שלנו היא שאנחנו זזים/מתנהגים בדומה לתנועה של מרכיבי הגוף שלנו - חלבונים, ממברנות, וכו'. אז תנועה חיצונית יכולה ללמד אותנו איך מתנהלת תנועה פנימית

 - השבוע שלחנו את המאמר הראשון שלנו בתחום הפרקינסון! איזו התרגשות! כותרת המאמר 

Metabolic Rewiring by α-Synuclein Enables Mitohormetic Protection

 - הנה תקציר פופולרי של הממצאים שלנו

המחקר שלנו מגלה צד מפתיע של החלבון אלפא-סינוקלאין שמקושר למחלת פרקינסון

במקום להזיק — הוא דווקא עוזר לתאים לשרוד מצבי לחץ. מצאנו שכאשר התאים נחשפים ללחץ מתון על המיטוכונדריה,  החלבון מפעיל מנגנון שמכוון את התא לייצר אנרגיה בצורה בטוחה יותר, להפחית נזק, ולהתחזק לקראת פגיעות קשות יותר בעתיד

- במילים פשוטות

החלבון לומד מהלחץ ומאמן את התא להיות עמיד יותר. הגילוי הזה מציע שהחלבון המוכר כ”אשם” בפרקינסון עשוי גם להיות חלק ממנגנון הגנה טבעי — תפקיד שלא זוהה עד היום

אני מקווה שלממצאים שלנו תהיה השלכה למציאת תרופה. אנחנו ממשיכים לעבוד בכיוון הזה באמונה מלאה. ועל כך בבלוג הבא

תודה על ההקשבה