להתחבק עם פרקינסון - פרק ב׳
שלום חברים
בלוג #10 שלי. אני גאה בעצמי שאני מתמיד בכתיבה
נשברתי
במשך שמונה שנים התנגדתי ליטול כדורי דופמין ובחודשים האחרונים נשברתי וזכיתי. היום אני מתמיד בנטילת סינמנט + סטלבו וזה עושה לי טוב...חבריי המתמודדים יגידו ״גילית את אמריקה״. בשבילי זה היה בהחלט גילוי, ובזמן הנכון בשבילי, ובעיקר נכון לגוף שלי. בשנים הראשונות הגוף שלי כנראה לא רצה ואני הקשבתי לו. בחודשים האחרונים התחלתי לסבול מחוסר קאורדינציה גופנית והתרופות עוזרות לי. איזה כייף שהרפואה מתקדמת ושיש תרופות שיכולות להקל עלי
בשנה וחצי האחרונות אני עובד עם הכוראוגרפית מאי זרחי על הקשרים בין המדע שלי לריקוד שלה. והאמת שהיינו תקועים במשך חודשים רבים בלחפש מה באמת מעניין אותנו. ואז ביום אחד זה קרה, כשהוזמנו לעבוד על יצירה משותפת במסגרת פסטיבל אינטימידנס. אם מסקרן אותכנ/ם ֿ ליצירה קוראים ״מאי טוק״ והיא תתקיים ביום שישי ה 29/5 ב 11 בבוקר בתיאטרון תמונע בתל-אביב. תהיה שם הרבה תנועה, הרבה מדע שלי שמוצג בצורה אומנותית, וגם קצת פרקינסון
אני גם ממשיך לצייר. פעם בכמה שבועות, ורק כשאני מרגיש שממש בא לי לצייר, אני ניגש לכן הציור שלי ובמשך מספר שעות אני משתולל על הקנבס! אולי יום אחד אעשה תערוכה ואציג בפניכנ/ם את התהליך שעברתי וממשיך לעבור. באחד הימים ביקר אצלי חבר, שגם מתמודד עם פרקינסון, ושאלתי אותו אם הוא אי פעם התנסה בציור, ותשובתו היתה ״לא״. אז העמדתי קנבס על כן ציורי, נתתי לו צבעים ומיכחולים, והוא התחיל לצייר...ומאוד נהנה. זאת ההזדמנות שלנו להיתנסות בפעיליות חדשות שבמשך שנים התעלמנו מהם - ואולי ההתנסות תעשה לנו טוב ותפתח צוהר לחיים מלאים יותר. זוכרים שהייתי נגד לקחת דופמין
ועוד צוהר לחיים - בת זוגתי רותם הציעה לי שנצא לשבתון של שנה בחוץ לארץ. זה נפל עליי כמו רעם ביום בהיר. מה פיתאום לנסוע למקום רחוק כשסוף סוף התחלתי להתייצב בחיי? ואז חשבתי - הזדמנות...והתחלתי לברר. התוכנית עכשיו היא שנחיה בארבעה מקומות שונים בעולם - שלושה חודשים בכל אחד מהם. נתחיל באינסברוק אוסטריה (יש לנו כבר כרטיסי טיסה), אחכ נמשיך לאוסקה ביפן, משם לברזיל או לצילה, ובסוף אולי לניוזילנז. נתחיל ונראה איך נרגיש. זו אמורה להיות חוויה יוצאת דופן ומאוד מעשירה
מדע
זוכרים את אלפא-סינוקלאין (אלפא-סינ) - שכול העולם המדעי והרפואי חושב שהוא חלבון ״רע״ ואנחנו מצאנו שהוא חלבון ״טוב״? אלפא-סינ ״מפעיל״ בתאי העצב שלנו גנרטור חלופי (נקרא לו גנרטור הסוכר) למצבים שבהם הגנרטור המרכזי (נקרא לו גנרטור החמצן) מתעייף/מתקלקל או במצבים שבהם תאי העצב צריכים יותר אנרגיה. מצאנו שבתאים שיש בהם אלפא-סינ יש עליה בפעילות של גנרטור הסוכר. איך אלפא-סינ עושה את זה? בתחילה מצאנו שהוא נקשר לאחד ממרכיבי גנרטור הסוכר וממריץ את פעילותו. עכשיו אנחנו חושבים שהשינוי שאלפא-סינ עושה הוא על כל מרכיבי הגנרטור החלופי. אם זה המנגנון נצטרך להבין את פרטיו כדי שנוכל לחקותו על ידי תרופה. מה השלב הבא? ראשית צריך להיפטר מהחלבון ״הרע״ (שנמצא בצברים) ואחכ לטפל בתרופה שתחזיר את הפעילות של החלבון ״הטוב״ - שיפעיל את גנרטור הסוכר. הלוואי ועלינו על דרך המלך והמחקרים שלנו יובילו "Game Changer" לפיתוח תרופה שתהיה
תודה על ההקשבה
Comments
Post a Comment